השפעת התגמולים )תגמולים מוחשיים ולא מוחשיים( על רמת היענות בסקרים לפי המודל של צילדרס וסקינר.

Transcription

1 השפעת התגמולים )תגמולים מוחשיים ולא מוחשיים( על רמת היענות בסקרים לפי המודל של צילדרס וסקינר. עבודה סמינריונית בקורס עיונים בסקרים ומשאלי דעת-קהל לכבוד ד"ר ארנולד גרוס מעת פליקס גליקמן תאריך: 16/12/2009 תוכן עניינים

2 עמ' מבוא שיטות לאיסוף הנתונים מודל טעות הסקר הכוללת מודל תיאורית החליפין ההוגן שיטות לשיפור אחוזי ההיענות ולשיפור איכות הנתונים תגמולים הודעת מעקב (Follow-Up) איכות הנתונים היענות לסקרים השפעת התגמולים על היענות בסקרים השפעת הודעת מעקב (Follow-Up) על היענות בסקרים שאלות והשערות מחקר שיטות מחקר הצגת ממצאים דיון ומסקנות ביבליוגרפיה נספחים מבוא

3 בעבודה שלי אני אבחון את ההשפעה של התגמולים השונים כמו: )תמריץ כספי והודעת מעקב( על אחוז ההיענות בעזרת סקר דוא"ל. תגמולים הם אחד מהכלים החשובים שיש בידיי החוקר כדי לשפר את איכות הסקר, ולמצוא סיבות לאי-תשובה בסקר. (2008) J.E. Fincham טוען שסקרים יכולים להיעשות פנים על פנים, בעזרת טלפון דואר רגיל ובנוסף הוא מוסיף את שיטת דוא"ל ששיטה זו הייתה חדשה יותר ונכנסה יותר לפעולה בסוף שנות ה- 80, עם התפתחות טכנולוגית של מחשבים ואינטרנט. (2005)Yan T. S., Tourangeau R., Galesic M., Fricker תומכים בקשר לשיטות הסקר (2008) J.E. Fincham שהציג, ומוסיפים בזה שלדעתם ב 10 שנים האחרונות בעזרת אותה טכנולוגיה של אינטרנט הכול השתנה, ולעשות סקרים דרך רשת האינטרנט הפכה לשיטה החדשה יותר, הנפוצה והמקובלת ביותר. (2003) S.J. Kypri,.K Gallagher מצאו שאי-היענות לסקרים גודלת משנה לשנה וזה מדאיג את הסוקרים בעולם. לכן כיום מחפשים שיטות רבות להביא את האנשים הפוטנציאלים שלא עונים לסקרים, לענות לסקרים. כדי לשפר את השתתפותם של קבוצות אלה, עושים כיום שימוש באינטרנט ובדוא"ל להגדיל את היענות לסקרים גם לנושאים כמו: שתיית אלכוהול או שימוש בסמים. לכן אני אבצע סקר דוא"ל שלי בכדי לבחון את השפעותיהם של תגמולים על היבטים שונים באיכות הסקר כמו: אחוז ההיענות, מהירות ההיענות, מענה לשאלות רגישות ולשאלות פתוחות. יש בעיה לחוקרים למצוא מדוע חלק מהאנשים מסוימים משיבים לסקר, וחלק לא משיבים. גם (1996) S.J. Childers T.L., Skinner ניסו להבין את הגורמים לסירוב להשתתף בסקרים ויישמו מודל שמאפשר לבחון מה משפיע על החלטת המרואיין להשתתף בסקרים ובסקרי דואר וכן בחנו את השפעת השימוש בטכניקות נפוצות להעלאת שיעור המשיבים ואיכות התשובות של ממצאי הסקר. (2005) M.E. Teisl M.F., Roe B., Vayda מסכימים עם (1996) S.J. Childers T.L., Skinner ואומרים שיותר קשה לחוקרים להשיג אחוז היענות גבוה. והשיטה הכי נפוצה להעלאת שיעור ההיענות לסקרים היא שימוש בתגמולים. לכן בעבודתי אני בחרתי לבדוק את השפעתם של שתי סוגי שיטות התגמולים הטובים יותר שימוש בתמריץ כספי ושימוש בהודעת מעקב על ההיענות בסקר. בתור תמריץ כספי בכוונתי לתרום כסף עבור שאלונים שאקבל בחזרה "לעמותת חיים" שהיא אגודה למען ילדים חולי סרטן בישראל. את רוב התמריצים הכספיים והודעת מעקב אני אבדוק במחקרים שחקרו על השפעתם כשאספו את הנתונים בעזרת דוא"ל באינטרנט, אך לפני שאסקור על שיטת הדוא"ל, אסקור על שלושת השיטות הנוספות לאיסוף הנתונים שהיו שימושיות לפני כניסתו של האינטרנט בסקרים. -1- שיטות לאיסוף הנתונים

4 סקרים פנים אל פנים לפי (2007) Malhotra,.N Krosnick J.A. סקר פנים אל פנים נולד עוד בתחילה של מאה ה- 20. סקרים פנים אל פנים היא השיטה הכי וותיקה שהייתה קיימת עוד משנות 40 והנתונים היו נאספים מהמרואיינים ישר בבתיהם. עד היום סקרים פנים אל פנים לדעתם מביאים תוצאות הכי גבוהות ומספר שאלונים מלאים גבוהה ביותר. לדעתם של (2007) Malhotra,.N Krosnick J.A. ככל שמידת האינטראקציה בין המרואיין למראיין גדלה, כך האמון של המרואיין גדל כלפי הסקר, והעומס הקוגניטיבי שחש המרואיין יפחת בעט מילוי השאלון. וזה יביא לעליה במהימנות של תשובותיו בסקר. (1996) T.W. Torangeau R., Smith תומכים ב - (2007) Malhotra N., Krosnick J.A. וטוענים גם שככל שמידת האינטראקציה בין מרואיין למראיין במהלך מילוי השאלון גדלה, כך עומס קוגניטיבי קטן שחש המרואיין. וזה יביא לגידול במהימנות התשובות וקיטון בשיעור טעויות תשובה לא מכוונת. אך מצד שני (1996) T.W. Torangeau,.R Smith מציגים גם צד אחר ואומרים שאם מידת האינטראקציה בין מרואיין למראיין נמוכה בזמן מילוי השאלון, כך תחושת הפרטיות של המרואיין עולה וזה יביא לגידול בשיעור הדיווח התנהגות רגישה. אבל לפי (2007) Malhotra,.N Krosnick J.A. הבעיות של סקר פנים אל פנים היו בעלויות גבוהות מדי מצדם של החוקרים ולכן באמצע מאה ה- 20 התחילו לעבור לשיטת סקרים טלפונים שלא רק פטרה את בעיות של העלויות, אלא גם שיפרה את זמן מילוי הסקר. סקרים טלפונים,.M et.al. (2005)Fricker מצאו שסקרים טלפונים נהפכו לפופולאריים מאוד כשלא הייתה בעיה של כיסוי האוכלוסייה והייתה אפשרות קלה להשיג את כולם. אולם עכשיו בגלל התקדמות חברתית והתפתחות טכנולוגית בשוק נהיה קשה יותר להשיג את האנשים בטלפון בגלל סיבות כמו: משיבונים אוטומטים בבתיהם, זיהוי שיחה מזוהה ונעילה של כניסת טלפונים בלתי מזוהים. (2007).P Ehlen,.J Ehlen מוסיפים לאותו הקשר של פיתוח טכנולוגי ביחד עם גידול באוכלוסיה, ואומרים שלאוכלוסיות מערביות כמו בארה"ב, לסקרים טלפונים נהייתה בעיה של כיסוי על אוכלוסיית המחקר בטלפונים. כי יש הרבה משתמשים חדשים בטלפונים סלולאריים שאינם מחוברים כבר לקווי טלפון רגיל, וקשה יותר להשיג אותם אנשים לסקרים טלפוניים. -2-

5 לדעתם של (2007) Malhotra,.N Krosnick J.A. הבעיה הגדולה ביותר של סקרים טלפונים, זו בעיית אחוזי ההיענות מצדם של הנסקרים. ולפעמים אחוז זה נמוך יותר מסקרים פנים אל פנים, כי הרבה מרואיינים לא חשים בנוחות ולא מוכנים פסיכולוגית בטלפון לענות על הרבה שאלות )במיוחד כשזה נוגע בשאלות רגישות(. אז לפעמים גם כשהם מתחילים לענות לסקר בטלפון, באמצע הסקר בשאלה מסוימת הם פשוט מסרבים להמשיך. לכן זה תואם לתיאוריה של (1996) T.W. Torangeau,.R Smith שככל שמידת האינטראקציה בין המרואיין למראיין גבוה, כך תחושת הפרטיות של מרואיין יורדת ושיעור דיווח על התנהגות רגישה קטנה. W.D.(2006) Schreckhisטוען למרות שסקרים טלפונים מביאים תוצאות ההיענות גבוהות יחסית, חסרונם הוא שהם יקרים מדי בעלויות. הוא הגיע למסקנה ששליחת דואר רגיל בסקרים היא זולה יותר בעלויות ותוצאות ההיענות הן באותה רמה של סקרים טלפונים. סקרי דואר לפי (2002) P.M. Bright K.D., Smith סקרי דואר פופולאריים בהרבה ענפים כמו שיווק ופרסום בגלל אפקטיביות גבוהה ועלות נמוכה יחסית בהשוואה לסקרים טלפוניים וסקרים פנים אל פנים. בעיקר בגלל שדמי דואר יחסית נמוכים ללא קשר לאזור הגיאוגרפי שהם מכסים בהשוואה לסקרים טלפונים וסקרים פנים אל פנים, שבהם הוצאות על המרואיין גבוהות ומשתנות מאזור גיאוגרפי אחד לאזור גיאוגרפי אחר. (1997) V.M. Eberטוען גם ששאלונים שנשלחים בדואר רגיל הם הכי נפוצים ושיטה זו אוספת כמות הנתונים ושאלונים הכי גבוה משאר השיטות. למרות יתרונות אלה ש (2002) P.M. Bright K.D., Smith ו- (1997) V.M. Eber מציגים, יש גם את הצדדים של החיסרון בדואר רגיל שמציגים (1996) S.J. :Childers T.L., Skinner אין קשר ישיר בין החוקר למשיב. לרוב אין קשר חוזר בין החוקר למשיב. החוקר מקבל תמורה מיידית, בעוד שהמשיב רק בשלב מאוחר יותר. אמון ומחויבות נחוצים לפני שניתן לצפות לשיתוף פעולה בין צדדים. Fricker R.D., and Schonlau M. (2002) ומהירה יותר מאשר שיטות אחרות כמו דואר רגיל. מצאו שסקרים באינטרנט יכולים להיות ערוכים בצורה טובה, זולה -3-

6 סקרי דוא"ל לסקרי דוא"ל אלקטרוניים יש הרבה דמיון לסקרי דואר רגיל, אבל יש גם כמה דברים שמבדילים אותם מהם: לפי (2003) S.J. Kypri K., Gallagher ו-( 2006 ) Michaelidou N., Dibb S לסקרי דוא"ל יש יתרונות רבים לעומת סקרי דואר וטלפון: עלות נמוכה של משלוח ואיסוף הנתונים. מהירות גבוהה מאוד של שליחת שאלונים וקבלותיהם בחזרה. פשטות בשימוש של דוא"ל. הפורמט של השאלון. נגישות רבה לאוכלוסיית המטרה של המחקר. אך יחד עם זאת יש גם מספר חסרונות בשיטה זו: יחסית לסקר דואר שיעור נמוך של תשובות )טעות אי-תשובה(. יש קושי לתת תמריצים במיוחד כספיים בשיטה זו. (1998) A.C.B. Tse טוען שאינטרנט זול יותר כי לא צריך להשתמש בהדפסה. וגם מהיר יותר כי הכול נשלח דרך רשת האינטרנט מייד, אין צורך לחכות עד שדואר רגיל נשלח פיזית ומגיע לאוכלוסיית היעד שלו. יתרון נוסף הוא גם שאפשר להעביר שאלון למילוי גם למשיבים שנמצאים במדינות אחרות. וגם סקר שנשלח עם סימון דחוף לא ייזרק לדואר זבל וכתוצאה מזה ישימו עליו לב. לפי (2002).M Fricker R.D., and Schonlau בעזרת רשת האינטרנט נפתחו הרבה אפשרויות חדשות בשליחה של השאלון. במקום לשלוח דף עם הסקר, אפשר פשוט לענות ללינק )קישורית( שרואים בדף האינטרנט. או קישוריות שבן אדם מקבל לתיבת הדוא"ל שלו. אפשר גם להוסיף שאלון דברים מעניינים כמו גרפיקה יפה וצלילים מיוחדים. אך יחד עם כל היתרונות של האינטרנט ש( 1998 ) A.C.B. Tse ו- (2006) S Michaelidou,.N Dibb מציגים במחקרם, לפי דעתם של (2006) S Michaelidou,.N Dibb לסקרי דוא"ל יש גם בעיה שפוחת עם השנים, אבל עדיין קיימת כי בגלל התרחבות של האינטרנט יש בעיית כיסוי,כלומר לא לכל הפריטים באוכלוסיה יש נגישות לדוא"ל. בעיה נוספת שמציגים (2006) S Michaelidou,.N Dibb מציגים במחקרם שלסקרי דוא"ל שי בעיה של אחוז ההיענות נמוך יותר מסקר דואר. הם מסבירים את זה בחוסר אנונימיות ושימוש מוגבל. וכדי להתגבר על חוסר אנונימיות הם ממליצים לא לשלוח שאלון בתוך הודעת דוא"ל, אלא קישור לדף באינטרנט עם שאלון. וכך כל האנשים יוכלו למלות שאלון בצורה אנונימית. -4-

7 (2003) S.J. Kypri,.K Gallagher מצאו שגם לסקרים על נושאים רגישים כמו: שתיית אלכוהול ושימוש בסמים בקרב הסטודנטים, לסקרי דוא"ל באינטרנט יש יתרונות על שיטות אחרות והם אפקטיביים יותר. ולסיכום סקרי דוא"ל בשנים האחרונות מתחילים להיות יותר ויותר פופולאריים בגלל יתרונות שיש לאינטרנט ונגישות קלה שיש לכל אדם באוכלוסיה לאינטרנט. ולכן החוקרים נוטים יותר להשתמש כיום יותר בסקרי דוא"ל. לעומת ששיטה זו הכי נוחה משאר השיטות, אף אחת מהן לא מושלמת. בכל אחת מהשיטות יכולים להיות חסרונות שיגרמו לקיומן של טעויות. ולכן במחקרי אשתמש במודל טעות הסקר הכולל כדי לנתח את הטעויות האפשריות.. חוקרים -(1998) D.A. Schaefer D.R., Dillman מציאים שימוש באסטרטגיה מעורבת )דואר רגיל+דוא"ל( שמביא להשגת תגובות גם בדואר רגיל לאלה שאין להם דוא"ל וניתן להשיג שיעורי תגובה דומים לסקרים אחרים מה שמבטל את תופעת החוסר כיסוי. (2008) J.E. Fincham טוען שאפשר גם לשלב את שיטת דוא"ל עם שיטות תמריץ שונות, כי לפי מחקרו סקרים בדוא"ל יכולים להגיע ל 25-30% ללא דוא"ל עם הודעת מעקב. אבל אם נשלב את דוא"ל עם שיטות תמריץ כמו הודעת מעקב, נוכל להגיע להיענות של 70% בסקרים. -5-

8 מודל טעות הסקר הכולל טעויות אי תשובה מקריות טעויות תשובה מקריות שונות טעויות דגימה מקריות טעויות אי תשובה שיטתיות טעות הסקר הכוללת טעויות תשובה שיטתיות הטיה דגימה / כיסוי לפי (1982),J Assael, H.,Keon, מהימנות של הסקר זאת פונקציה של טעות הסקר הכוללת שמורכבת ממרכיבים הבאים: טעות מקרית וטעות לא דגימה. טעות דגימה מקרית לפי דעתם של החוקרים יכולה לנבוע מזה שהמדגם לא מייצג. טעות לא דגימה יכולה לנבוע מאי תשובות שלא קשורות לתהליך הדגימה עצמו. שונות נגרמת מטעויות מקריות ולכן אינן גורמות להטיה של האומדן במדגם. טעות דגימה מקרית - סטיית התקן של התפלגות הדגימה נוצרת כיוון שהמדגם כולל רק מקצת מהאוכלוסייה. טעות זו היא למעשה גודל הטעות שאנו עלולים לעשות כאשר אנו דוגמים רק מדגם אחד מבין אינסוף מדגמים, והיא תצטמצם עם מדגם גדול. טעות תשובה מקרית נוצרת כאשר הנסקרים טעו בחלק מהתשובות על הסקר באופן מקרי )בעיות זיכרון, חוסר דיוק, עייפות(. טעויות אלו מתקזזות בינן לבין עצמן ולכן אינן משפיעות על ממוצע התפלגות הדגימה. מראיין עונה על שאלות הבהרה ועל ידי כך מצמצם את הטעות. טעות אי-תשובה מקרית נובעת מהכישלון לאסוף נתונים מהמרואיינים שנבחרו למדגם בצורה מקרית )אנשים ממהרים, עסוקים(. יכול להיות שגם דילגו על שאלה בסקר בטעות. -6-

9 .1.2 בטעות דגימה מקרית אפשר לשלוט בעזרת 2 דברים: לבחור בזהירות אנשים למדגם. להגדיל את המדגם. (1982),J Assael,,.H Keon, טוענים שיותר קשה לשלוט בטעות לא דגימה, היא מורכבת מ 2 גורמים: 1. טעות לא דגימה מתרחשת כאשר נדגמים מסוימים לא משיבים. זה גורם למדגם לא מייצג. 2. מרכיב השני הוא, טעות תשובה שנגרמת מזה שהנדגמים משיבים לא מדויק. טעות תשובה נוצרת כאשר משיב מספק תשובות לא נכונות במודע או שהתשובות מוטעות בגלל נוכחות של מראיין או בגלל גורמים סביבתיים אחרים. הטיה היא פגיעה בתקפות ממצאי הסקר כיוון שהסטטיסטי שהתקבל אינו מודד את הפרמטר המבוקש באוכלוסיה. כלי מחקר יכול להיות תקף רק אם הוא מודד את מה שהוא נועד למדוד והאם ניתן להכליל על האוכלוסייה. טעות תשובה שיטתית נוצרת כאשר המשיב מספק תשובות לא נכונות במודע או שלא במודע, והתשובות יהיו מוטעות לאותו כיוון )דיווח חסר או יתר(. רצייה חברתית, נושא רגיש או חוסר הבנת השאלה הגורמת לטעות. טעות אי-תשובה שיטתית נובעת מכך שאנשים מסרבים לענות על הסקר באופן שיטתי, אך טעות זו גורמת להטיה רק אם קבוצת הלא משיבים מאופיינת בפרמטרים שונים הרלוונטיים למחקר משאר אוכלוסייה. טעות דגימה שיטתית נוצרת כאשר סיכויי הפרטים השונים להיכנס למדגם אינם שווים. זו טעות שיטתית שכן בכל מדגם שייבחר באותו הליך דגימה יהיה ייצוג יתר או חסר של חלק מהאוכלוסייה. טעות כיסוי נוצרת כאשר לפרטים מסוימים או קבוצות שלמות באוכלוסייה אין שום סיכוי להופיע ברשימת הדגימה ומכאן להיכלל במדגם )חסרי דוא"ל או טלפונים( בגלל שיטת איסוף הנתונים. (1982),J Assael,,.H Keon, עמדו בפני דילמה האם להשקיע בבחירת מדגם גדול יותר על מנת למזער את הטעות הדגימה המקרית, או להשקיע כסף ומאמצים במדגם קטן יותר ובכך להבטיח שליטה טובה יותר בראיונות, אחוז גבוה יותר ותגובות יותר מדויקות בממצאיהם נמצא כי טעויות לא דגימה מהוות 90% מטעות הסקר הכוללת. ושאסטרטגיה יותר מועילה היא מדגמים קטנים יותר בהם ניתן להשתמש טוב יותר במשאבים ולהבטיח שליטה על מרואיינים, ביצוע מחקר מקדים לשאלונים בניסיון להגיע למהימנות גבוהה יותר. במחקר אני החלטתי לבדוק טעות לא דגימה )אי-תשובה שיטתית ותשובה שיטתית( ואיך להשפיע על אי תשובה בעזרת אחת הטכניקות של תגמולים שמציעים (1996) S.J, Childers, T.L., Skiners, במודל החליפין ההוגן. -7-

10 מודל תיאורית החליפין ההוגן המודל ש (1996) S.J., Childers T.L., Skinner, מציעים מאפשר לבחון מה משפיע על החלטת המרואיין להשתתף בסקרים ובסקרי דואר בפרט וכן לבחון את השפעת השימוש בטכניקות נפוצות להעלאת שיעור המשיבים ואיכות התשובות של ממצאי הסקר. לפי המודל ניתן להסביר את רמת שיתוף הפעולה מהמשיב הפוטנציאלי בדואר. בתור משיב פוטנציאלי אנו בוחנים את התשומות מול התפוקות שלנו מהסקר. המשיב בודק האם יחס בינו לבין החוקר מאוזן במידה וזה לא מאוזן הוא ינסה להשיב את האיזון בדרכים שונות )הסתפקות או אי-מענה(. את דרכים להשבת הוגנות והתנהגות האפשרית בסקר אפשר לראות כאן: התנהגות האפשרית בסקר דרכים להשבת הוגנות משיב מדלג על מספר השאלות בשאלון. המשיב מפחית את התשומות שלו. המשיב מפחית את התועלת/תוצאות של החוקר מקבל השאלון לא עונה על שאלון כלל המשיב מגביר את התשומות של החוקר המשיב עונה על הסקר בהסתפקות. הוא מכביד על החוקר (1996) S.J., Childers T.L., Skinner, מציעים טכניקות שונות של תמריצים לעלות את ההיענות בסקרים. אפשר להשתמש בטכניקות סקרים כתגמול: תגמולים לא מוחשיים: פנייה במסגרת מכתב מלווה פנייה אישית )שבעייתית בגלל חוסר אנונימיות כלפי מקבל השאלון( פנייה ראשונית ואחריה מעקב up) (follow )קשר אשי חוזר עם המרואיין( המראה של השאלון זהות נותן החסות לסקר הבטחת אנונימיות תגמולים מוחשיים: תמריצים כמו: שטר של דולר, או כסף לאחר מילוי השאלון. מעטפה מבוילת להחזרת השאלון. תגמולים מוחשיים שיש להם ערך כספי כמו: עט, קופון הנחות לקניות שונות. -8-

11 אך לפי מחקרם של (1996) S.J., Childers T.L., Skinner, אשפר גם להשתמש בטכניקות סקרים כעלויות: אורך השאלון מספר השאלות, כמות פתוחות לעומת סגורות. שאלונים עם משימות מסובכות השוואות, סולמות ארוכים. מידת הרגישות של המידע הנדרש. עלות של מתן תאריך יעד למילוי כפיית לוח הזמנים של החוקר על המשיב. עלות כספית משלוח, הדפסה, שעת עבודה. כמות המשימות שדורשות חישובים, גישה לדוחות וכד יש עוד טכניקות שונות להעלאת אחוז של המשיבים לסקר. אך בעבודתי אתמקד יותר ספציפית על השפעת התגמולים על אחוז ההיענות. לסקר של המשיבים. -9-

12 שיטות לשיפור אחוזי ההיענות ולשיפור איכות הנתונים תגמולים כפי שתיארתי בפרק של "מודל תיאורית החליפין ההוגן, לפי (1996) S.J.,,Childers T.L., Skinner, תגמולים מחולקים לשתי קטגוריות של תגמולים מוחשיים שיכולים להיות כספיים או מתנות שונות, ותגמולים לא מוחשיים. לפי (1997) V.M. Eber תמריצים כספיים הם הכי קלים לשימוש ומפיקים תועלת הכי גבוהה בהחזר של שאלונים מלאים בסקרים בדואר אלקטרוני לעומת תמריצים לא כספיים או בהשוואה לאלה שלא מקבלים כלל תמריץ עם השאלון בזמן הסקר. גם (1998) M.P. Singer,.E Van Hoewyk,.J Maher מגיעים לתוצאות דומות שתמריץ כספי הוא היעיל ביותר בסקר טלפוני לפי שיטת RDD שנעשתה במחקרם. אך הם טענו שרק תגמול כספי מסוג של תשלום מראש בהכרח מגדיל את אחוז המשיבים ב 10% בממוצע. לעומת זאת תגמול כספי כמו תשלום מובטח לא בהכרח מעלה את ההיענות של המשיבים.( 1998 ) et.al. Singer,.E גם מצביעים לבעיה אפשרית בשימוש בתמריצים בסקרים, שאנשים שהשתתפו פעם בסקר וקיבלו תגמול עבור השתתפותם, יכולים לסרב בעתיד להשתתף בסקרים ללא קבלת תגמולים. (1997) V.M. Eber מסכימה עם מחקרם של (1998) et.al. Singer,.E וטען שתמריץ כספי ששולחים מיד עם דואר ראשון, הוא יותר אפקטיבי מתמריץ שמובטח למקבל השאלון לאחר שימלא את הסקר. גם אם מבטיחים להשתתף בהגרלה בין $ על כל שאלון שמחזירים, עדיין יענו יותר על תמריץ כספי אפילו של $1. השפעתו של תמריץ כספי יכול להיות גם תלוי באורך השאלון, כי במחקרם של (1994) H.J. Biner P.M., Kidd לחלק מהמדגם צירפו שילוב של מכתב מלווה עם שטר של דולר. במכתב כתבו שהם צירפו תגמול כל מילוי השאלון על-מנת לגרום למקבל השאלון הרגשה של התחייבות להחזיר את השאלון, ולחלק אחר של המדגם הם שמו שטר של דולר כמתנה במעטפה ולא כתבו שום דבר על תגמול בכתב מלווה. נוסף על כך היו כאלה שקיבלו גרסה קצרה של השאלון בעוד ששאר קיבלו גרסה ארוכה של השאלון. תוצאות של החוקרים הראו שאחוז ההיענות היה גבוה משמעותית בקבוצה שקיבלה שטר של דולר עם מכתב מלווה, אבל רק אצל המשיבים שקיבלו גרסה קצרה של השאלון. בדומה ל (1994) H.J. Biner P.M., Kidd גם (1998) M. Gendall P., Hoek J., Brennan הגיעו למסקנות דומות שמטבע של דולר אחד עם מכתב מלווה הביא היענות גדולה יותר מהמשיבים, מאשר שקיק של תה שלא הביא תוצאות. רק שבנוסף הם הראו במחקרם שאם נשלב את התמריץ הכספי עם עוד שני הודעות מעקב לאלה שלא ענו קודם, נגיע להיענות של 70%. -10-

13 (1992) et.al. James שלחו במחקרם תמריץ כספי של $1,$5 במזומן. 5,10,20, ו- 40 דולר בצ"ק. קבוצות אלה הושוו ביניהם,ובקבוצה שלא קיבלה שום תמריץ הם הגיעו לתוצאות שדולר אחד הגדיל את אחוז ההיענות לעומת קבוצה שלא קיבלה שום תמריץ. היה גם גידול בהיענות לסקר ככל שקיבלו יותר כסף. לעומת זאת לא היה שום הבדל בין קבוצה שקיבלה $5 במזומן או בצ"ק. לדעתם של (1992) et.al. James אסור להגזים עם סכום התמריץ, משום שהם הגיעו במחקרם למסקנה שסכום גדול יותר מ $20 השפיע פחות, והייתה ירידה באחוז ההיענות לעומת סכומים של עד $20. (1997) V.M. Eber מגיע לאותם מסקנות כמו (1992) et.al. James בהקשר של תמריץ עם תשלום מוגזם. א( התמריץ לא צריך להיות גבוהה מדי.ואף אומרים שהוא צריך להיות מקסימום $5. כי אם לדוגמה: הוא $50, הוא פשוט כופה על ממלאי השאלונים עם בעיות פיננסים לענות על הסקר, גם אם הם אינם רוצים למלאותו. ב( אם ממלא השאלון יפרש את המכתב המלווה שהולך יחד עם התמריץ הכספי כפגיעה בחירותו, הוא יכול להגיב בשליליות ויחליט שלא להשתתף בסקר,לכן בגלל שלנסקרים יש דיסוננס בגלל קבלת כסף על מילוי השאלון, הם צריכים לקבל תמריץ סמלי בין חצי דולר לדולר אחד. וזאת כדי שמצד אחד זה לא יהיה סכום קטן מאוד, ומצד שני שלא ירגישו יותר מדי שהם מקבלים תשלום עבור שאלון המלא. לפי et.al.(1996) Warriner,.K תשלום כספי מוגזם כמו $10 יכול לגרום למרואיינים להתייחס לזה כתשלום יותר מאשר לסימבוליות של המתנה. ויציגו הפחתה בהחזרה של השאלון. זה יראה בעייני מרואיינים מסוימים כפגיעה בהם. חשוב מאוד לדעת גם האם יש צורך לתת תמריץ גבוהה מדי לאוכלוסיה שעליה עושים את המחקר,וכך לחסוך עלויות. כי לפי (2007) et.al. Rose D.N., חשוב מאוד להבין את האוכלוסייה שעליה אתה מפעיל את המוניפולציה של תמריץ כספי, כי אם מפעילים אותה על סקרים שעושים כלפי העובד בחברה, זה מביא לתוצאות מוטעות ולא מראה דווקא על השפעתו של תמריץ כספי על אחוזי ההיענות. החוקרים מצאו שכשהם הפעילו את התמריץ של $1, זה לא הגדיל יותר את אחוזי ההיענות, מאשר מרואיינים שקיבלו $0.25, לכן מראש היה אפשר לחסוך בעלויות לסקר. תוצאות אלה מראות שעובדי חברה שמאמינים בחברתם ורוצים לתרום לה, ומאמינים שהסקר שהם מילאו יתרום בעתיד לחברתם, יענו בכל מקרה לסקר, ללא הבדל בגודל התמריץ. (2006) Y.Y. Lee S.K., Chang תומכים ב- (2007) et.al.,rose D.N., שאפשר לחסוך בעלויות בתמריצים. הם עשו בדיקה של השפעת התמריצים על אוכלוסייה אמריקאית ממוצא קוריאני וסיני, ומצאו שלהציע מתנות קטנות למילוי שאלון לסקר לא תשפיע על ההיענות לסקרים בקרב אוכלוסיה זו. לעומת זאת תמריץ של $1 יעלה את ההיענות לסקרים באחוזים מסוימים. ואם יעלו את הסכום הכספי ליותר גבוה, ההיענות לסקרים תעלה עוד. לעומת זאת הם מגיעים למסקנה שחוקרים צריכים גם לדאוג לעלויות של התמריצים בסקר, ולכן יהיה יותר נכון לשלב את התמריץ של $1 ביחד עם מעקב בדוא"ל או בטלפון, וזה ישפר משמעותית את ההיענות לסקרים ללא עלויות גבוהות מצדם. -11-

14 et.al.(1996) Warriner,.K השוו קבוצות שקיבלו תמריץ של $2, $5, $10 לקבוצות ביקורת שלא קיבלה תמריץ. בנוסף הם הציעו במחקרם לבדוק קבוצות שקיבלו כרטיס להגרלה בלוטו על $200, וקבוצה שהובטח להם על כל שאלון שיוחזר, יותרם הכסף מ $2-$10 לארגוני צדקה. הם הגיעו למסקנה שהבטחה לתרומות הצדקה לא מגדילים את אחוז ההיענות וזו פעולה מגושמת לסוג של תמריץ לעומת תמריץ כספי במזומן או בכרטיס לוטו. לעומת et.al.(1996) Warriner,.K כרטיסים להגרלת לוטו לא תמיד מביאים לתוצאות בהיענות לסקרים לפי (2004) D.W. Tamayo-Sarver J.H., Baker שעשו סקר בקרב אוכלוסיית הפיזיקאים. הם השוו שתי קבוצות ניסוי שבראשונה המרואיינים קיבלו תמריץ של $2 במזומן וקבוצה שנייה קיבלה כרטיס להגרלה של הזכייה בלוטו על $250. והגיעו למסקנה שאפילו בקרב הפיזיקאים שאין להם בעיה של הכנסות נמוכות כפי שיש לאוכלוסיות בעייתיות, עדיף להשתמש בתמריץ של $2 כספי מאשר הגרלה בלוטו. כי הם רואים בשטר קטן של $2 סוג של מתנה סמלית. ושימוש בה הוא יותר אפקטיבי מאשר בזכיות מוניטארית בעלת סיכויים נמוכים יחסית כמו בהגרלת לוטו. אך בניגוד ל (2004) J.H., Bright K.D., Smith P.M. (2002),Tamayo-Sarver בסקרם הבטיחו במכתב מלווה שמי שימלא סקר עד תאריך מסוים, ישתתף בהגרלה ויקבל סוודר שעלותו $60. התוצאות שלהם הראו להפך, שתגמול לא כספי הזה הגדיל את שיעורי היענות לסקר ב 33%. (2004) et.al. Deutskens,.E טוענים שבמקרים מסוימים אנו חייבים להשתמש בהגרלות לוטו או תרומות שונות בגלל ההתפתחות של הסקרים באינטרנט יש בעיה שבדרך זו אי-אפשר לתת כסף פיזית לכל שאלון הניתן למרואיין אז משתמשים בתלושים, קופוני הנחה שונים והגרלות או תרומות לכל המשיבים לסקר. הם מצאו שבשאלונים ארוכים תמריץ של צ"ק או קופון הנחה הכי יעילים. ואילו בשאלונים קצרים הגרלות הכי יעילות כתמריץ, ואחוז משיבים לסקר יהיה גדול יותר כשהפרס בהגרלה הוא לא גבוה, אבל סיכוים גדולים יותר לזכייה. גם (2006) et.al. Michaelidou,.N המליצו בסקר דוא"ל להשתמש בתגמולים של קופוני הנחה )במחקרם הם נתנו קופונים על סך 100 לירות סטרלינג לקניות בגדים ברשת מסוימת( או השתתפות בהגרלה עם פרס מסוים. חשוב לבדוק איזו אוכלוסיית מחקר מרגישה התחייבות בשל תמריצים הכספיים לענות לסקרים. וזאת משום ש (1997) V.M. Eber במחקרה מראה תוצאות של השפעתם של התמריצים הכספיים לאוכלוסיה הלטינית בעלת הכנסות נמוכות.על האוכלוסייה הלטינית יש לעשות תהליך תמריצי הכי פשוט של שליחת דואר אחד,) ללא הודעות מעקב, מכתבים חוזרים, או התקשרות בטלפונים(. שאלו הם הגורמים ליותר שאלונים חוזרים מצידה של האוכלוסייה הלטינית. החוקרת אינה ממליצה להשתמש בתמריצים כספיים על אוכלוסיה בעלת סטאטוס כלכלי גבוהה והשכלה גבוהה, משום במחקרה תמריצים אלו נועדו להניע יותר את אלו שנוטים פחות לענות לסקרים, או היו שבעי רצון לענות לסקרים בעלי מעקב. -12-

15 (1997) V.M. Eber מצאה שלאוכלוסייה לטינית בהשוואה לדוברי אנגלית אחרים שלא מרגישים התחייבות לעשות משהו בתמורה לקבלת כסף, הלטינים מרגישים התחייבות לעשות משהו בתמורה לקבלת כסף, הם מרגישים התחייבות כלפי החוקרים וכשמקבלים תגמולים כספיים ומתנות מרגישים שצרכים לתת משהו בתמורה וזה מחייב אותם לענות לסקרים. חשוב מאוד להתייחס גם לתמריצים הלא מוחשיים שמהווים חלק חשוב על השפעה להיענות בסקרים. לפי (2004) et.al. Deutskens,.E פנייה בשם למקבל השאלון מגדילה את אחוז ההיענות ב 7.8%, אבלי שנה בעיה עם הפניה והיא שהיא מקטינה את רמת האנונימיות שהיא חשובה מאוד למקבלי השאלון. (2007) Carrillat Ladik D.M., במחקרם בדקו השפעה של זהות זה שנותן חסות לסקר. הם בדקו חסות של אוניברסיטה עם/בלי הודעה מוקדמת על שיעורי ההיענות. החוקרים הגיעו למסקנה שלחסות של האוניברסיטה יש השפעה על אחוז ההיענות בשני המקרים,אם הם שולחים הודעה מוקדמת וגם אם לא שולחים הודעה מוקדמת. בשני המקרים אחוז ההיענות גדל. ולסיכום ניתן לראות לפי כל המחקרים שונים שנעשו ע"י החוקרים שסקרתי שלתמריצים מוחשיים יש השפעה רבה יותר על אחוזי ההיענות מאשר לתמריצים הלא מוחשיים, שבתוכם גם מחולקים לכמה סוגים. והמסקנה היא שתמריץ כספי במזומן משפיע יותר מתמריצים מוחשיים אחרים. בנוסף אפשר כמובן לשלב את התמריצים הכספיים הלא מוחשיים כדי להגדיל יותר את אחוזי ההיענות מהמשיבים כמו פנייה במסגרת מכתב מלווה או שליחתה של הודעת מעקב שאסקור עליה בחלק הבא. -13-

16 הודעת מעקב Up) (Follow לפי (2004) P. Deutskens E., Ruyter K., Wetzels M., Oosterveld הודעת מעקב היא טכניקה היעילה ביותר להעלות את אחוזי ההיענות, שליחת מספר הודעות מעקב בסקר אינטרנט למעשה לא עולה כסף, אבל זה צריך להיעשות בזהירות, ללא יותר מדי הודעות חוזרות שיכולות לגרום לצמצום של שאלונים חוזרים, ומקבל השאלון יחשוב שזה דואר זבל מרגיז או מציק למשיבים פוטנציאלים בלי הגדלה במידה ניכרת של אחוז ההיענות. ישנה גם חשיבות לתזמון של הודעת מעקב, כי (2002) M.W. Truell A.D., Bartlett J.E., Alexander הציעו במחקרם להקצות תקופה קצרה בין הודעות מעקב ללא משיבים בסקר. הם המליצו על-כך לאחר ש 85% משאלונים חזרו במשך שבוע לאחר שליחתו של שאלון הראשון או הודעת מעקב. אפשר גם לשלב הודעת מעקב עם שיטות תגמול שונות כי (1993) et.al. Tambor, Ellen S., Chase, Gary A., Faden, Ruth R., Geller, Gail, מצאו במחקרם שגידול מפתיע במיוחד באחוז ההיענות נבעה משילוב של תגמולים והודעת מעקב, ושהודעת מעקב חוזרת עזרה לעלייה הדרגתית בהיענות. גם שילוב של שליחת גלויה יחד עם הודעת מעקב לפי המלצותיהם של (1995).M Paxson., Chris יכולה להשפיע באופן חיובי על ההיענות לסקרים. אם נשלח לאלה שלא ענו לסקר, גלויה יחד עם הודעת מעקב כדי להזכיר שהם עדיין לא ענו לסקר. גלויה זו יכולה לכלול תמונה או ציור יפה, וזה נותן הרגשה טובה אצל המרואיין, ושילוב זה יגדיל את ההיענות לסקר. (1995).M Paxson., Chris חילקו שאלונים ועשו סקר בבתי חולים. ומצאו למרות שהודעת מעקב יכולה להגדיל את אחוזי ההיענות לסקרים, כשמשתמשים בתזכורת ומעקב בעזרת הטלפון, ההשפעה תהיה חזקה יותר כי בדרך זו הנסקרים ירגישו שנותנים להם יחס יותר רציני, אך במחקר שלי תהיה התמקדות מעקב שנעשה בעזרת ההודעה באינטרנט. אך עם כל היתרונות של הודעת מעקב אנו צריכים להתייחס בחשיבות רבה גם לאיכות נתונים כי לפי (2004) et.al. Deutskens,.E לאחר שליחת הודעת מעקב, יתכן מצב שתהיה השפעה שלילית על איכות הנתונים בשאלון והמרואיינים לא יענו על כל הסקר בצורה שלמה. לכן חשוב מאוד גם לבדוק איך לשפר את איכות הנתונים בסקר. -14-

17 איכות הנתונים לפי (2002) M. Fricker R.D., and Schonlau אחוז ההיענות כנות בתשובות )במיוחד לשאלות רגישות( שלמות התשובה בשאלות פתוחות. איכות ההעברה של השאלון לפורמט דיגיטאלי. Fricker R.D., and Schonlau M. (2002) החסרים בשאלון. איכות הנתונים כולל בתוכו מספר דברים: טענו שאיכות הנתונים נמדד לפי מספר משיבים עם סעיפים (2001).D O'Rourke,.T O Rourke טוענים ששאלון הינו אמצעי הנחוץ ביותר באיסוף הנתונים, חיוני שהוא יהיה מעוצב היטב כדי לשפר את שיעור התגובה כשיפור איכות הנתונים הנאספים. יש להתחיל את השאלון עם שאלות קלות ולא מאיימות או רגישות )כמו על שימוש בסמים מיניות או דמוגרפיות(. רצוי לשים שאלות דמוגרפיות בסופו של השאלון. את השאלות הפתוחות צריך לשמור למינימום. זה יקטין נטל המשיב וישפר תאימות. חשוב מאוד, אם כבר השתמשנו בשאלה הפתוחה, להשאיר שורות פתוחות ומספיק מקום כדי שלמשיב יהיה נוח לענות על שאלה פתוחה ומספיק מקום על השאלון. לעומתם (2001) D. Fricker R.D., and Schonlau M. (2002),O'Rourke T., O Rourke ראו יותר יתרון בשאלות פתוחות וטענו שבשאלות הפתוחות, תשובות ארוכות נחשבות בעלות יותר אינפורמציה ואיכותיות יותר. כשמשווים את איכות של תשובות בשאלות הסגורות אז מוצאים שבדוא"ל יש יותר מושגים חסרים מאשר בדואר רגיל. לעומת זאת הם מצאו שבשאלות פתוחות בדוא"ל היו למרואיינים תשובות זהות לדואר רגיל או ארוכות רגיל. כשבדקו שלמות התשובות בסקר אינטרנט לעומת דואר רגיל תוצאות מחקרם של (2002).al. Truell A.D., et ו- (2002) M. Fricker R.D., and Schonlau הניבו מסקנות דומות במחקרם, שסקרי אינטרנט היו באופן משמעותי יותר שלמים מצד המרואיינים מאשר סקרי דואר רגיל. (1998) A.C.B. Tse טוען שלמרות שתוצאות מחקרו גם מראות שסקרים בדוא"ל נותנים שלמות רבה יותר בשאלות והיענות מהירה יותר לסקר, אבל זה עדיין לא מראה על הצלחתם. וזאת משום שבמדינות חלשות יותר ופחות מפותחות שטכנולוגיית רשת האינטרנט ודוא"ל עדיין חדשה, נקבל אחוזי היענות בדוא"ל בהרבה נמוכים יותר מדואר רגיל, עקב העדר הטכנולוגיה וחוסר אמון בשיטת דוא"ל שהיא חדשה יחסית. -15-

18 יש אפשרות שאיכות הנתונים תהיה מושפעת לא רק מצורתו של השאלון, אלה תהיה מושפעת מהמרואיינים כי לפי Waters., Kevin m. (1991) אנשים יכולים להיות בעלי נטייה לענות בשקר או בזיוף לשאלות המוצגות להם על גבי המסך כדי להעפיל את מחקר, וזו דאגה עבור הארגונים שעושים סקרים. ולכן חוקרים צריכים בשאלון לשלב שאלות פתוחות עם שאלות סגורות, ולשנות את צורת השאלות ובחירה באפשרויות בתוך השאלות שניתנות למרואיין לבחור בשאלות הסגורות. כדי להקשות עליהם לענות בזיוף לשאלון, ולהקטין את טעות התשובה. אבל כשאנו בוחרים כבר את רובו של השאלון להיות בנוי משאלות סגורות, אז לפי O'Rourke T., O Rourke D. (2002) התשובות האפשריות. חשוב מאוד לקטגוריות בשאלות סגורות אלה להיות ממצאים. לכלול את את איכות הנתונים במחקרי אבדוק בעזרת הנתונים הבאים: איכות התשובה בשאלה 6 עם דירוג יחסי )האם מילוי של התשובה נעשה לפי הוראות (. א( שלמות ואורכה של התשובה בשאלה פתוחה )שאלה 3(. ב( מספר המשיבים עם סעיפים חסרים בשאלון. ג( כדי לשפר יותר את איכות הנתונים, צריך לבדוק כיצד אפשר להגדיל את אחוזי ההיענות לסקרים. -16-

19 היענות לסקרים (1996) K.E. Green טוענת שלנתונים סוציו דמוגראפיים יש השפעה רבה על שיעור ההיענות. אחוז ההיענות גדל מרמת ההשכלה, מבית הספר ועד לאוניברסיטה. בנוסף מצאה היא שקיים מתאם חזק בין ההשכלה למהירות תגובה. כלומר ככל שגדלה רמת ההשכלה אצל המשיב, כך הוא יותר מהר יחזיר את השאלון. נמצא גם קשר חיובי בין רמת ההשכלה וטיב השאלון. (1996) K.E. Green גם מצא שנשים נוטות יותר לענות על סקרי דואר מאשר גברים. ההבדל היה בין 10-15%. ואנשים נשואים עונים לסקרים יותר מרווקים. Warriner K., Goyder J., Gjertsen H., Hohner P., McSpurren K. (1996) מחזקים את מחקרה של (1996) K.E. Green וגם אומרים שההיענות בסקרים מושפעת מאוד מנתונים סוציו דמוגראפיים משום שהיענות של אנשים בעלי השכלה כלכלית נמוכה תהיה תלויה יותר בתמריצים כספיים וישנו סיכוי גדול שללא תמריצים אלה, תהיה בעיה להשיג מהם הענות לשאלונים. (1997) V.M. Ebers בבדיקה שעשה הציג ומצא שאחוז ההיענות בקרב אוכלוסיה בעלי הכנסה והשכלה נמוכה כמו )אוכלוסיה לטינית בארה"ב( יהיה נמוך, כי הם אוכלוסיה קשה להשגה למחקרים. סיכוי גדול שהאינטרס שלהם כלפי המחקרים הוא נמוך. לדעתם של (2007) P.J. Ladik D.M., Carrillat F.A., Solomon חשוב מאוד ללמוד גם על האנשים המסרבים לענות לסקרים, כי יש הרבה מקרים שהרבה מרואיינים שלא עונים לסקרים, יש להם תכונות דומות ביניהם ושונות מאלה שכן עונים לסקרים. לעומת (1996) K.E. Green ו-( 1996 ) et.al. Warriner,.K שמתייחסים לנתונים סוציו דמוגרפים שמשפיעים על אחוזי ההיענות, (2008) J.E. Fincham טוענת שהיענות בסקרים תלויה מאוד בייצוגיות של השאלון. היא מתייחסת יותר לאייך שבנויות השאלות בשאלון בהתייחס לאוכלוסיה שעליה עושים את הסקר. האם החוקרים בוחרים במדגם שמייצג את אוכלוסיית המחקר הרצויה? כמו-כן יש חוקרים כמו (2007) K.H. Rose D.N., Sidle S.D., Griffith הטוענים שהיענות לסקרים יכולה להיות מושפעת מחשיבות שהמרואיין מייחס לסקר. הם חקרו את אחוז ההיענות לסקרים בתוך ארגוני העבודה. כשהסקר נעשה על המועסקים של חברות מסוימות. הם מצאו שאלו שיענו לסקר בדרך כלל לשאלון יהיו עובדים שיש להם אמונה שהסקר ישפיע בעתיד על החברה ויש להם מוטיבציה גבוהה והתחייבות כלפי חברה המעסיקה אותם. לעומת זאת מצד אחר אלו שאין להם אמונה שלסקרים אלו תהיה השפעה בחברה והתחייבות נמוכה כלפי ארגונים המעסיקים אותם, סיכוי גדול שלא ימלאו או לא יסיימו את השאלון. -17-

20 גם (1993) et.al. Tambor, Ellen S., Chase, Gary A., Faden, Ruth R., Geller, Gail, מחזקים את טענותיהם של (2007) et.al. Rose D.N., ומצאו במחקרים שהמשיבים לסקר היו גם אלה שהאמינו שסקר זה הוא חשוב מאוד למחקרים על גנטיקה, לעומת הלא משיבים. (2004) S. Groves R.B., Presser S., Dipko מצאו שתי תיאוריות להיענות לסקרים: אלה שנוטים יותר להשתתף בסקרים הם אלה שמעוניינים יותר בנושא שמקבלים ואלה שנוטים פחות לענות לסקרים, הנושא פחות מעניין אותם. לפי מחקרם המרואיינים שמתעניינים בנושא הסקר עונים ב 40% יותר לסקרים משאר המרואיינים. אבל אנשים שכבר נוטים לענות לסקרים ולשתף פעולה בגלל ההתעניינות בהם, שיתופם מצטמצם כאשר הם מוצאים תמריצים כספיים. בשונה ל (1996) K.E. Green ו-( 2007 ) et.al. Rose D.N., (2003) S.J. Kypri,.K Gallagher מתייחסים לאנונימיות כבעיה שיכולה להשפיע על אחוזי ההיענות לסקרים. הם טוענים במחקרם שכל סקר שמתנהל פנים אל פנים או ע"י טלפון ישנה בעיה של התקלות באנונימיות מצד המרואיין. למרות שסקרי דואר הם הכי מתאימים לשמור על האנונימיות של מרואיין, וחוקרים קיבלו אחוז טוב יחסית של היענות לסקרים בקרב הסטודנטים על שימוש באלכוהול הם עדיין לא אנונימיים לחלוטין, כי הם נשלחים אישית לאנשים, ואחר-כך לפעמים עושים מעקב בטלפון ובדואר לנסקרים. על מנת להגדיל את אחוז ההיענות בסקר, אני אשתמש בטכניקות של תמריץ כספי והודעת מעקב )Follow-Up( ואבדוק את השפעותיהן של שתי הטכניקות על שיעור ההיענות. -18-

21 השפעת התגמולים על היענות בסקרים Ryu E., Couper M.P. and Marans R.W. (2006).1.2 מצאו שגם תגמולים כספיים וגם לא כספיים מגדילים את שיעור המשיבים, אבל טוענים שתמריצים כספיים יעילים יותר. הם בדקו 30 סקרים ומצאו שבממוצע תגמולים כספיים מגדילים את שיעור המשיבים ב 19% ותגמולים לא כספיים )מתנות( מגדילים את שיעור המשיבים ב 8%. כמו-כן חוקרים מציינים שני סוגים של תגמולים כספיים: תשלום מראש. תשלום מובטח. תגמולים מסוג תשלום מראש יעילים יותר בשיפור שיעור המשיבים מאשר תגמולים מסוג תשלום מובטח. Ryu E., et.al. (2006) המחקר נמוך יותר. הגיעו גם למסקנה שתמריצים כספיים יותר אפקטיביים ככל שהמצב כלכלי של אוכלוסיית (2005) et.al. Teisl M.F., במחקרם מצאו שתמריצים כספיים גם מגדילים את כמות המילים בתשובות לשאלות פתוחות. כמו כן ברוב המחקרים החוקרים הגיעו למסקנה שתמריץ לא יקר מדי, יותר אפקטיבי מתמריצים יקרים יחסית או אי-שימוש בתמריצים. הם מסבירים זאת בכך שהקשר בין עלות התמריץ וגידול באחוז ההיענות הוא לא ליניארי, אלא הולך ויפחת. הם השתמשו ב- 4 סוגי תמריצים ואחוז ההיענות שלהם היה:.1 מטבע - $1 27%.2 מטבע - $2 34%.3 טלקרד בעלות - $2 24%.4 טלקרד בעלות - $5 25% רואים מתוצאות שהתמריץ של מטבע או טלקרד בעלות פי 2 גבוהה יותר לא הגדיל משמעותית את ההיענות. אפשר להשתמש בתמריץ מוחשי שלא יהיה דווקא כספי, אלא יהיה סמלי יותר שגם יכול להגדיל אחוזי ההיענות. כלפי (2005) A.C. Whiteעשו E.,Carney P.A.,Kolar מחקר על בריאות בקרב נשים וגברים, ולאחר ש 10,686 איש לא ענו לסקר. בפעם השנייה הם שלחו את השאלון למסרבים ומצאו שבפעם השנייה שנשלח השאלון, 55% ענו כשקיבלו תמריץ מוחשי של עט מתנה מול 40% שענו ללא תמריץ. לפי המחקרים הנ"ל המסקנה היא שמתנה כמו עט או עיפרון מגדיל את אחוזי ההיענות לסקר. בנוסף נעשתה בדיקה על אלה שהשיבו לסקר לפני שנתיים. ונשלח אליהם שאלון נוסף לאחר שנתיים, והייתה עליה של 15-19% בקרב אוכלוסיה שקיבלה עט או עיפרון לעומת ההיענות בין 5-6% שהיה לאוכלוסיה שלא קיבלה כלום. -19-

22 השפעת הודעת מעקב Up( (Follow על היענות בסקרים מחקרם של (2003) S.J. Kypri,.K Gallagher מוכיח שחשוב מאוד להשתמש בתמריץ של הודעת מעקב בצורה אינטנסיבית, כי זה מעלה במידה רבה את אחוזי ההיענות בקרב הנסקרים שיש להם גישה חופשית וקלה לרשת האינטרנט. אך מהבדיקה ש Jobber D., O'Reilly D. (1996) עשו, הם טוענים ששליחת הודעת מעקב תגדיל עלות השאלון ומשך הזמן של הסקר, אך עם זאת הגיעו למסקנות שהודעת מעקב גם תגדיל את רמת ההיענות. במחקר שלהם החוקרים קיבלו תוצאות הבאות: בגל הראשון כאשר הועברו שאלונים, אחוז ההיענות היה 41%. אחוז ההיענות מאלה שלא ענו בהתחלה היה 25% לאחר קבלת הודעת מעקב. Jobber D., O'Reilly D. (1996) בפעם הראשונה ויכולים לסיים אותו לאחר קבלת הודעות מעקב: נותנים כמה סיבות שעוזרות להבין למה אנשים יכולים לא לסיים את השאלון א( תזמון קבלת שאלון עם הודעת מעקב יכול להיות יותר טוב מזה של שאלון הראשון. מקבל השאלון יכול להיות פחות עסוק או במצב רוח לעזור. ב( העובדה שהחוקר גורם לעצמו לעלויות נוספות ומבזבז זמן לשליחת הודעות מעקב גורמת להגדלת חשיבות המחקר בעייני מקבלי השאלון. לכן הם יינטו יותר לענות על השאלון. (1992) Richard James, Jeannine,.M Bolstein., בדקו את שילוב של תמריץ כספי עם הודעת מעקב יחד. ומצאו שהודעת מעקב אכן מגדילה את אחוז ההיענות. בניגוד לחוקרים כמו (2004) et.al. Deutskens,.E שטענו שמספר גדול של הודעות מעקב יגרמו לשאלונים להראות כדואר זבל בפני האנשים. הם הוכיחו שמהודעת מעקב ראשונה לשלישית, הם קיבלו יותר סקרים, למרות שאפשר לראות בגרף הנתון שגידול הכי משמעותי בשאלונים חוזרים היה בין המכתב הראשון למכתב השני עם הודעת מעקב ראשונה ואחר-כך זה מתחיל לרדת בין הודעות מעקב שנייה ושלישית. במחקר שלי החלטתי לשלוח את הודעת מעקב שלי מצורפת יחד עם השאלון דרך הדוא"ל לסטודנטים של האוניברסיטה. -20-

23 שאלות והשערות מחקר בסקר אני רוצה לבדוק את שאלות מחקר הבאות: כיצד תשפיע שליחת הודעת מעקב על ההיענות לסקר? כיצד ישפיע תמריץ כספי על שיעור ההיענות לסקר? כיצד ישפיע תמריץ כספי בהשוואה להודעת מעקב על שיעור ההיענות לסקר? מה תהיה איכות הנתונים של שאלון לאחר שליחת הודעת מעקב בהשוואה לאלו שלא קיבלו הודעת מעקב או קיבלו תמריץ כספי בסקר אני אבדוק את השערות מחקר הבאות: שליחת הודעת מעקב לאחר שבוע תגדיל את שיעור ההיענות לסקר בהשוואה למספר סקרים שהתקבלו לפני שליחת ההודעה. אני מצפה למצוא את ההשפעה של הודעת מעקב על אחוזי ההיענות לסקרים מפני ברוב המחקרים חוקרים הוכיחו שיש קשר חיובי בין הודעת מעקב והיענות לסקרים והיא אכן מגדילה את אחוזי ההיענות לסקרים..1 תמריץ כספי יגדיל את שיעור ההיענות לסקר ביחס לסטודנטים שלא קיבלו שום תמריץ אחר. אני מצפה למצוא אותם הוכחות על השפעתו של תגמול כספי על אחוזי ההיענות, מפני שרוב החוקרים שסקרתי אותם במחקרי התייחסו לתמריץ כספי. והגיעו למסקנות שבכל המקרים הוא נותן תוצאות חיוביות לאחוזי ההיענות בסרים, בתנאי שהוא לא מופרז בסכומים גבוהים למדי..2 תמריץ כספי יגדיל את שיעור ההיענות לסקר יותר מאשר הודעת מעקב. במחקרים שסקרתי ברובם היו התייחסויות לתגמולים מוחשיים או לא מוחשיים בנפרד, והיו גם כאלה שהשוו אותם אחד לשני. אבל לא הייתה התייחסות של תמריץ כספי שהשוו להודעת מעקב במחקרים. לכן אבדוק את הנושא הזה במחקרי ואנסה למצוא את מסקנתי בהשוואה של שתי תמריצים אלה..3 איכות הנתונים כמו: )יכולת להשקיע מאמץ קוגניטיבי לענות על שאלה פתוחה,היענות על שאלון עד הסוף הכולל את כל הסעיפים,והיענות על שאלה סגורה מסוג דירוג יחסי( תהיה גבוהה יותר לאלו שלא נשלחה הודעת מעקב ולקבוצה שקיבלה תמריץ כספי בהשוואה לאלו שקיבלה הודעת מעקב לאחר שבוע. החלטתי לבדוק נושא בגלל שיש חוקרים כמו: (2004) et.al. Deutskens,.E שטוענים שהודעת מעקב יכולה גם להשפיע שלילית על איכות הנתונים והשאלון לא יהיה ממולא בצורה סופית ושלמה

24 שיטות מחקר לצורך המחקר בחרתי לעשות סקר מחקר שמטרתו היא ללמוד על עמדות של הסטודנטים בנושא קניית מוצרים באינטרנט. ולכן אוכלוסיית המחקר שלי היא כלל הסטודנטים הלומדים באוניברסיטה פתוחה. לדעתי נושא זה אינו רגיש כי הסקר סה"כ בודק את דפוסי התנהגות של הסטודנטים בקניות באינטרנט. ואינני שואל מידע רגיש מדי או אישי מהנסקרים, אך בכל זאת שאלות על גיל המרואיין ומצב משפחתי הכנסתי לסופו של השאלון. המידע נדרש ברשימת הדגימה כתובת דוא"ל. לצורך הסקר בחרתי במדגם נוחות שכלל סטודנטים שלמדו ב 4 הקורסים האחרונים שלקחתי באוניברסיטה פתוחה במסגרת לימודי תואר הראשון שלי. קורסים: עיונים בסקרים, יחסי עבודה, דיני חוזים וניהול משאבי אנוש. סה"כ מדגם כלל 102 משתתפים שהיו ממחולקים ל 3 קבוצות. כל קבוצה של 34 משתתפים. וכדי לנטרל את השפעת מין המרואיין על תוצאות הסקר, נשים וגברים בכל קבוצה חילקתי ביחס שווה של 17. בחרתי דווקא בסטודנטים שלמדו איתי קורסים אחרונים באוניברסיטה פתוחה, כי לדעתי יכולה להיות לזה השפעה חיובית להיענות לסקר. כי רוב הסטודנטים הם לקראת סיום התואר בשלבים מתקדמים ותהיה להם יותר מוטיבציה לענות לסקר שהוא לעבודה סמינריונית שגם הם צריכים לעשות בשלב זה של לימודיהם. כמובן המדגם שלי הוא לא הסתברותי ולכן אי-אפשר להסיק מסקנות לגבי עמדות ודפוס התנהגות של כלל אוכלוסיית המחקר. לא בחרתי להשתמש במחקר הסתברותי עקב אילוצים של חוסר יכולת לקבל מידע דרוש על כל אוכלוסיית מחקר, הגבלות של זמן וכמובן תקציב כספי העומדים לרשותי. במקרה והיה באפשרותי הייתי משתמש במדגם הסתברותי אשר נותן בסיס סטטיסטי לטעון שהמדגם מייצג את האוכלוסייה ולכן ניתן להכליל את הממצאים על האוכלוסייה. לו היה באפשרותי לדעת לגבי גילם של כל הסטודנטים, הייתה לי אפשרות להשתמש בדגימה של שכבות לפי גיל. שיטת הסקר אני בחרתי להשתמש בסקר דוא"ל. כי כפי שנכתב בעבודתי לסקר דוא"ל יש יתרונות רבים. שהחשובים ביניהם הם עלות נמוכה ומענה מהיר מאוד. שאלון בניתי שאלון שבודק עמדות של הסטודנטים בנושא קניית מוצרים באינטרנט. שאלון זה כולל 10 שאלות שבודקות את עמדותיהם של סטודנטים כלפי קניות באינטרנט, ו 3 שאלות רקע דמוגרפיות. מבנה השאלה פתוחה/סגורה בחרתי ברוב השאלון שלי בשאלות סגורות מפני שלשאלות סגורות קיימים יתרונות רבים כמו מידע שמתקבל המרואיין הוא רלוונטי יותר לנושא המחקר והתשובות נבחרו בקפידה. נוח יותר לענות על השאלות הסגורות ולכן אחוז המשיבים צריך להיות יחסית גבוה יותר. גם הקלדת הנתונים וניתוחם נעשה במהירות. -22-

25 בנוסף בחרתי בשאלות סגורות כדי לא לעלות על עומס קוגניטיבי של המרואיינים, אך שאלות מספר 2 ו- 6 בחרתי בשאלות פתוחות, משום שאלה 2 מדברת על תדירות של התנהגות. "כמה מוצרים רכשת"?. בשאלות מסוג זה טווח התשובות המוצע בשאלה יכול להשפיע על התשובות המדווחת. כאן מתחבר נושא של רצייה חברתית. בגלל שמרואיינים תופסים את סולם התשובות כמשהו שמרכז על התפלגות באוכלוסיה. שאלה 6 שאלתי על יתרונותיה של הקנייה באינטרנט לפי דעתו של מרואיין. שאלתי את השאלה הנ"ל פתוחה מפני שאין הגבלה של מרואיין לתשובה מסוימת. הוא יכול להביעה את דעתו האמיתית על הנושא.בשאלות מסוג זה ניתן להגיע לתובנות ואין בהם חסימה. כלומר נתפסים לתשובות "בולטות". אך בחלק מהשאלונים המשיבים סיפקו אינפורמציה דלה, או לא הייתה הענות כלל לשאלה זו. סולם דירוג התשובות בשאלון שלי בחרתי לשלב גם תשובות סגורות מסוג של שאלות דירוג שערכי התשובות שלהם מבטאים לא רק את זהות הערכים, אלא גם את סדרם. לדוגמה שאלה או שאלה על גיל המרואיין. דירוג מוחלט או דירוג יחסי את רוב השאלון בחרתי לעשות בשאלות מסוג דירוג מוחלט, אך שילבתי שאלה אחת של שאלת דירוג יחסי גם. דירוג יחסי הוא יותר מהימן וטוב יותר כאשר אני מצפים הסתפקות בינונית ונמוכה על מנת להכריח את המרואיין לקרוא את כל הקטגוריות כדי לדרג אותם ויש אפשרות שהוא ידרג נושאים על אף על פי שאינו מעדיף אחד מהם על פני האחר. לכן בשאלה זו נתתי רק 4 אפשרויות של דירוג. בנוסף שאלה עם דירוג יחסי גוזלת הרבה זמן ואהוב על המרואיינים פחות מן הדירוג המוחלט. אבל אני מצפה הסתפקות בינונית נמוכה מפני ששאלון שלי הוא קצר יחסית ולאוכלוסיית מחקר שלי שהם סטודנטים בתואר ראשון יש יכולת קוגניטיבית גבוהה, ולכן שאלתי רק שאלה אחת של דירוג יחסי בין שער שאלות שהן דירוג מוחלט. ואת רוב השאלון החלטתי לעשות עם שאלות של דירוג מוחלט בגלל ששאלון שלי הוא קצר יחסית ולכן לדעתי המשיב לשאלון לא יסבול מאסטרטגיית הסתפקות. כי לשאלות עם דירוג מוחלט עומס קוגניטיבי שנגרם למרואיין הוא נמוך. אבל למרות הפופולאריות של שאלות מסוג דירוג מוחלט, המידע המתקבל מהן הוא פחות מהימן ותקף מן המידע של דרוג יחסי כיוון שאסטרטגיה ההסתפקות נפוצה בהם יותר. מספר אפשרויות תשובה כאשר השאלון כולל אותו דירוג מוחלט לגבי מספר נושאים רב, חלק המרואיינים נוקט באסטרטגיה הסתפקות המתבטאת בסימון אותה תשובה בכל השאלות. -23-

26 השימוש בסולם דירוג מוחלט הזהה מאפשר להם לבחור באחת הנקודות על הסולם הנתפסת בעיניהם כסבירה ולסמנה בכל שאלה מבלי לבחון כל נושא בפני עצמו. הנטייה לבחור באותה תשובה נפוצה יותר בקרב השכלה נמוכה ומתרחשת בעיקר בסוף השאלון כאשר המרואיין עייף. לכן ברוב השאלון השתמשתי בסולם תשובות שונה עם ביטויים שונים של בחירת תשובות, וגם ערבבתי את השאלות האלה עם שאלה פתוחה, שאלה של דירוג יחסי ושאלות דירוג. כמו כן ישנו שימוש במספר אי-זוגי של תשובות מעלה בסבירות לתופעה של אפקט ההילה כשהמרואיינים נוטים לבחור בתשובה האמצעית,לכן בחרתי במספר תשובות זוגי שהוא 4, כדי להתגבר על בעיה זו. חוקרים שונים ממליצים להימנע משאלות דרוג יחסי הכוללות מספר רב של נושאים, ולדרג לא יותר מ 3-4 קטגוריות בכל שאלה. לכן ביקשתי לדרג בשאלון שלי 4 קטגוריות. הודעת מעקב ותמריץ כספי כדי לענות של שאלות המחקר כיצד משפיע הודעת מעקב ותמריץ כספי על ההיענות לסקר ומה בין השניים ישפיע יותר על ההיענות לסקר. חילקתי את המדגם ל 3 קבוצות. כל קבוצה קיבלה 34 הודעות דוא"ל. קבוצה 1 הייתה קבוצת ביקורת שלא הופעלה עליה שום מניפולציה. קבוצה 2 לקבוצה זו נשלחה הודעת מעקב לאחר 7 ימים, לאלו שלא ענו בפעם הראשונה לשאלון. קבוצה 3 לקבוצה זו נשלחה הודעה שעל כל השאלון שאקבל בחזרה אתרום לאגודה של ילדים חולי סרטן בישראל תרומה בגובה של. 5 )את המידע לגבי התגמול רשמתי מכתב מלווה לשאלון. -24-

27 הצגת ממצאים הסקר הועבר בתקופה בין ל בזמן של הסמסטר 2009 ג. המשיבים היו סטודנטים של אוניברסיטה פתוחה. מפני שסטודנטים מקבלים הרבה הודעות שונות מאוניברסיטה פתוחה לדוא"ל שלהם. חכתי לתחילת השבוע כשסטודנטים בודקים את הדואר שלהם. כדי שלא יקרה מצב ששלחתי סקר בסוף שבוע שזה ימים חופשיים מעבודה ולימודים, וישנו סיכוי קטן להיענות מידי. ידעתי שהמצב להיענות מסובך יותר כי זהו סמסטר קיץ והרבה סטודנטים לא לומדים או יצאו לחופשה, לכן יש סיכוי שאקבל פחות שאלונים חוזרים בזמן זה. סה"כ נשלחו 102 שאלונים לסטודנטים מ- 4 קורסים אחרונים שלמדתי באוניברסיטה פתוחה " עיונים בסקרים, יחסי עבודה, דיני חוזים וניהול משאבי אנוש". אני שיערתי שלקורסים אלה יכולה להיות השפעה על אחוז ההיענות, כלומר אחוז ההיענות יהיה גבוה יותר, מפני שאלו קורסים מתקדמים או אחרונים שלוקחים בלימודי התואר ולכן יהיה לי אחוז ההיענות יותר גבוה בהם מאשר בקורסים אחרים. אחוז ההיענות שהתקבל בסקר סך אחוז המשיבים היה ) % מתוך 102 סטודנטים(. את התפלגות ההיענות אפשר לראות בגרף בעמוד. אחוז ההיענות קטן יחסית מסיבה עיקרית כפי שנאמר קודם, הסקר שלי נעשה בזמן קיץ ולכן יתכן שהרבה סטודנטים לא היו זמינים לענות לסקר או שפשוט התייחסו בפחות רצינות וחשיבות לענות לסקרים בזמן של חופשת הקיץ. דבר משותף שאפשר לייחס לכל הקבוצות שלי בסקר הוא שאת רוב השאלונים קיבלתי חזרה ביומיים ראשונים לאחר שליחתם, או מיידית באותו יום. מה שאומר שסטודנטים שרצו לענות ומצאו נכון לענות לסקר, החזירו לי את הסקר מהר יחסית. ורק סטודנטים בודדים שפשוט לא בדקו את תיבת הדואר שלהם במשך כמה ימים, שלחו לי את השאלון בחזרה כמה ימים לאחר שליחתו. לפי הודעת פתיחה שכתבתי במכתב לפני השאלונים היה באפשרותי לדעת שלא קרה מצב ששאלונים שקיבלתי לאחר שליחת הודעת מעקב בקבוצה 3, יהיו שאלונים שקיבלתי באיחור לאחר 7 ימים מאותם סטודנטים שקיבלו את הדוא"ל שלי לפני שליחתה של הודעת מעקב. -25-

28 כ) כ) אחוזים כמות המשיבים קבוצה מספר 1 קבוצת ביקורת 6 מתוך ( 34 כ- )18% קבוצה מספר 2 תרומה של 5 ) 24% - 8 מתוך 34 קבוצה מספר 3 הודעת מעקב )21% - 7 מתוך 34 )4 ענו בקבוצה לפני הודעת מעקב 3 לאחר ההודעה( אחוז ההיענות % 20% 15% 10% 5% ביקורת תמריץ כספי הודעת מעקב 0% קבוצות -26-

29 אחוזים לפי מין חילקתי את הסטודנטים ל- 2 קבוצות של נשים וגברים. את הגברים ונשים חילקתי ביחס שווה של 51 בין הנסקרים. ובכל קבוצה גם הייתה חלוקה שווה בין גברים לנשים ביחס של 17. סה"כ בקרב גברים הייתה היענות של )7 14% מתוך 51(. בקרב נשים אחוז היענות היה 27% ) 14 מתוך 51(. את התפלגות ההיענות לפי מין המשיב בכל קבוצה אפשר לראות בטבלה ליד הגרף. הופתעתי לראות רוב העונים לסקר היו נשים כ 14, מול גברים שמספרם רק 7. גברים נשים ביקורת 9% 9% תמריץ כספי 6% 18% הודעת מעקב 6% 15% התפלגות ההיענות לפי מין )באחוזים( 25% 20% 15% נשים גברים 10% 5% ביקורת תמריץ כספי הודעת מעקב 0% קבוצות -27-

30 אחוזים לפי גיל הסטודנטים היו מחולקים ל- 4 קבוצות גיל עד , 26-35, 25, ויותר. סה"כ אחוז ההיענות בכל הקבוצות עד גיל 25 היה 5% שזה )5 סטודנטים מתוך 102( סה"כ אחוז ההיענות בכל הקבוצות גיל היה 15% שזה )15 סטודנטים מתוך 102( סה"כ אחוז היענות בכל הקבוצות גיל היה 2% שזה )2 סטודנטים מתוך 102( אפשר לראות שבכל הקבוצות רוב העונים לסקר היו גילאים וגילאים של + 46 לא ענו בכלל לסקר. את התפלגות ההיענות לפי גיל בכל קבוצה אפשר לראות בטבלה ליד הגרף. ביקורת תמריץ כספי הודעת מעקב עד 52 0% 6% 6% % 15% 15% % 3% 0% ויותר 64 0% 0% 0% אחוז ההיענות לפי גיל ויותר עד 25 25% 20% 15% 10% 5% ביקורת תמריץ כספי הודעת מעקב 0% קבוצות -28-

31 אחוזים לפי מצב משפחתי סה"כ השיבו לסקר 21 סטודנטים. מתוכם )14 67% מתוך 21( נשואים, ו- )7 33% מתוך 21( רווקים. לא נמצאו גרושים ואלמנים בין העונים לסקר כלל. התפלגות ההיענות לפי מצב משפחתי לפי קבוצות אפשר לראות בטבלה ליד הגרף. ביקורת תמריץ כספי הודעת מעקב רווק 3% 9% 3% נשואי 15% 15% 15% גרוש 0% 0% 0% אלמן 0% 0% 0% אחוז ההיענות לפי מצב משפחתי אלמן גרוש נשואי רווק 25% 20% 15% 10% 5% ביקורת תמריץ כספי הודעת מעקב 0% קבוצות לסיכום, יכול להיות מצב שרוב הסטודנטים שלי בסקר היו בגילאים זה הסיבה לתוצאות דומות בכל הקבוצות בגילאים. וזו גם הסיבה שרובם היו נשואים בסקר. זה תאם לגיל שלהם. לא היו הרבה גילאי עד 25 שענו לסקר. התוצאות בקרב המין של המשיבים לסקר וגילאים של המשיבים תאמו את מחקרם של (2006),T Struebbe, J.,Kernan, J.,Grogan, שטענו שגיל זה אחד הפרמטרים המשפיעים על נכונות להשיב על סקרים, אנשים מבוגרים פחות מוכנים לענות על סקרים. גם מין המשיבים כן משפיע כך שהם מצעו שנשים נוטות יותר מגברים לענות על סקרים במיוחד נשים צעירות. אך סיבה שצעירים עד גיל 25 ענו מאט לסקר לאומת גילאים 26-35, כי לא היו מספיק גילאים כאלה שנשלח להם הסקר שלי, כי הקורסים שבהם בחרתי את המשתתפים הם בסוף התואר, ולרוב הסטודנטים בהם הם גילאי

32 אחוזים היענות לאחר שליחת ההודעה רואים שהגידול היה בקבוצה 3, כי לפני הודעת מעקב, ענו לסקר 4 סטודנטים, ולאחר הודעת מעקב ענו עוד 3 סטודנטים. לפני ההודעה אחוז היענות מסה"כ הקבוצה עמד על 12%, ולאחר ההודעה גדל ל 21%. לא הייתה גם התנגשות עם קבוצה מספר 1 שהייתה קבוצת ביקורת ללא שליחת הודעת מעקב. כי לא קיבלתי שאלונים בקבוצה זו לאחר יותר מ 7 ימים. כל השאלונים המלאים שקיבלתי לאחר יותר מ 7 ימים, היו בקבוצה 3, לאחר שנשלחה להם הודעת מעקב. לכן הודעת מעקב מעלה את אחוז ההיענות בסקרים. את אחוז ההיענות לפני ואחרי הודעת מעקב בכל קבוצה אפשר לראות אפשר לראות בטבלה ליד הגרף. קבומה 3 קבומה 1 הודעת מעקב ביקורת 18% 12% 0% 9% לפני הודעה אחרי הודעה אחוז היענות לאחר שליחת הודעת מעקב שליחת הודעת מעקב לאחר 7 ימים 25% שליחת הודעה ראשונה 20% 15% 10% 5% ביקורת הודעת מעקב 0% -30-

33 כמות מילים מספר מילים בתשובה לשאלה פתוחה בממוצע אפשר לראות לפי התוצאות שלאחר הודעת מעקב מספר מילים בתשובה פתוחה באמת קטן יותר בהשוואה ל 3 קבוצות אחרות שלא קיבלו הודעת מעקב. אבל רואים דווקא שתמריץ כספי לא גרם ליותר מספר מילים בשאלה פתוחה מול קבוצת ביקורת ראשונה שבה מספר מילים היה גבוה משמעותית ללא הפעלת שום מניפולציות. רואים בגרף בצבע אדום שרק 2 מילים בממוצע נכתבו בקבוצה 3, לאומת 2.75 שהיה באותה קבוצה לפני ההודעה. כאן רואים לפי התוצאות שהשקעת מאמץ הקוגניטיבי לענות על שאלה פתוחה בצורה מלאה יותר פוחת יותר אחרי שליחת הודעת מעקב לעומת קבוצת ביקורת או קבוצת תמריץ כספי. בנוסף הייתה סטודנטית אחת שכתבה לי בסוף השאלון שאני חוצפן עם מכתבי מעקב שלי, אבל היא מכבדת את נחושתי. ודווקא אותה סטודנטית לא ענתה כלל לשאלה הפתוחה ולא השקיע כלל מאמץ קוגניטיבי במילוי של השאלון. את מספר מילים בממוצע בכל קבוצה אפשר לראות אפשר לראות בטבלה ליד הגרף. ביקורת 3.83 תמריץ כספי 2.75 לפני ואחרי הודעת מעקב מספר מילים בממוצע ביקורת תמריץ כספי קבוצות לפני ואחרי הודעת מעקב 0-31-

34 כמות המשיבים מספר ימים בממוצע שלקח למשיבים כדי לענות לסקר. כפי שנאמר קודם. רואים לפי התוצאות שלרוב העונים לסקר, לא לקח יותר מיומיים לענות לסקר שלי. לעומת זאת רואים באופן בולט מאוד שלאחר שליחת הודעה בקבוצה 3, מספר ימים שלוקח למשיבים גודל במידה רבה מול שער הקבוצות ל 3.3 ביקורת תמריץ כספי הודעת מעקב מספר ימים בממוצע 6 5 לאחר הודעת מעק ביקורת תמריץ כספי קבוצות הודעת מעקב 0 איכות הנתונים בגלל שאני בודק את איכות הנתונים כשלמות של התשובה פתוחה )שאלה 6( אורך השאלה, מספר המשיבים שיש להם סעיפים חסרים בשאלון ואיכות התשובה בשאלה 3 )האם מילוי התשובה נעשה לפי הוראות שנתתי?(. לכל המשיבים כמות זמן פנוי יכול להיות שונה במשך השבוע ובסוף שבוע, ולמוגבלות בזמן תהיה השפעה על איכות השאלון. לכן החלטתי לשלוח ל 3 הקבוצות את השאלון באותו יום, וגם לשלוח את השאלון עם הודעת מעקב באותו יום השבוע. -32-

35 איכות הנתונים בכל הקבוצות סה"כ משיבים כמות שאלונים % שאלונים לא לא איכותיים איכותיים 33.33% 2 6 קבוצה 1 )קבוצת ביקורת( 25% 2 8 קבוצה 2 )קבוצת תמריץ כספי( 25% 1 4 קבוצה 3 )קבוצה לפני שליחת מעקב( קבוצה 3 )קבוצה לאחר שליחת מעקב( 3 שאלונים לא איכותיים היו כמה שאלונים שבהם היו חסרים סעיפים ותשובות לשאלה מספר 3 לא היו לפי ההוראות שנתתי. כנראה רוב הסטודנטים לא הבינו את ההוראות בשאלה זו. כי הרבה מהם ענו עם אותו מספר דירוג על סעיפים, ובהוראת נתבקש מהם לענות לפי דירוג כל אחד )מ- 1 עד 4(. אפשר לראות לפי הטבלה שבקבוצה 3 לאחר שליחת הודעת מעקב שאלונים לא איכותיים אכן עלתה מ 25% ל 33.33%, וגם ביחס לקבוצה של תמריץ כספי היו יותר שאלונים לא איכותיים לאחר שליחת הודעת מעקב. אך אחוז שאלונים לא איכותיים לאחר שליחת הודעת מעקב לא גבוה יותר מקבוצת ביקורת הראשונה ובשתיהן שווה ל 33.33%. -33-

36 דיון ומסקנות המחקר שלי בדק השפעת : התגמולים )תגמולים מוחשיים ולא מוחשיים( על רמת היענות בסקרים לפי המודל של צילדרס וסקינר. נבדקו 5 השערות: 5. שליחת הודעת מעקב לאחר שבוע תגדיל את שיעור ההיענות לסקר בהשוואה למספר סקרים שהתקבלו לפני שליחת ההודעה. 6. תמריץ כספי יגדיל את שיעור ההיענות לסקר ביחס לסטודנטים שלא קיבלו שום תמריץ. 7. תמריץ כספי יגדיל את שיעור ההיענות לסקר יותר מאשר הודעת מעקב. 8. איכות הנתונים כמו: )יכולת להשקיע מאמץ קוגניטיבי לענות על שאלה פתוחה,היענות על שאלון עד הסוף הכולל את כל הסעיפים,והיענות על שאלה סגורה מסוג דירוג יחסי( תהיה גבוהה יותר לאלו שלא נשלחה הודעת מעקב ולקבוצה שקיבלה תמריץ כספי בהשוואה לאלו שקיבלה הודעת מעקב לאחר שבוע. 1. שליחת הודעת מעקב לאחר שבוע תגדיל את שיעור ההיענות לסקר בהשוואה למספר סקרים שהתקבלו לפני שליחת ההודעה. אני מאשש את ההשערה הזאת כי אפשר לראות בתוצאות הסקר שלי שסה"כ בקבוצה 3 שהיו בה 34 איש, קיבלתי 7 שאלונים מלאים, שמתוכם 4 שאלונים הגיעו בשבוע הראשון. לאחר 7 ימים, שלחתי עוד פעם הודעת מעקב להזכיר לסטודנטים שלא השיבו,לענות לסקר שלי. לאחר המעקב קיבלתי עוד 3 שאלונים. לאחר 7 ימים כשקיבלתי את השאלונים החוזרים, לא התקבלו שאלונים חוזרים מהקבוצה הראשונה שהייתה קבוצת הביקורת, כל השאלונים הגיעו מקבוצה זו הגיעו בימים הראשונים. ולכן אפשר להבין מתוצאות אלו שהודעת מעקב היא זו שבוודאות השפיעה על אחוז ההיענות והגדילה אותו. לפני ההודעה אחוז היענות מסה"כ הקבוצה עמד על 12%, ולאחר ההודעה גדל ל 21%. כלומר היה גידול של 75% בהיענות. סיבות נוספות שהיו כנראה לגידול באחוז ההיענות הן תוצאה של זה ששלחתי אותה בתחילת השבוע, כשהמשיבים פנויים יותר, ולא בסופי שבוע כשהם בחופש, וההודעה גרמה להגדלת חשיבות המחקר בעייני מקבלי השאלון. כי לפי מחקרם של (1996).D Jobber,.D O'Reilly א( תזמון קבלת שאלון עם הודעת מעקב יכול להיות יותר טוב מזה של שאלון הראשון. מקבל השאלון יכול להיות פחות עסוק או במצב רוח לעזור. ב( העובדה שהחוקר גורם לעצמו לעלויות נוספות ומבזבז זמן לשליחת הודעות מעקב גורמת להגדלת חשיבות המחקר בעייני מקבלי השאלון. לכן הם יטו יותר לענות על השאלון. במחקרם היה גידול של אחוז ההיענות כתוצאה מהודעת מעקב ב 12% מסה"כ משתתפים. אני הגעתי ל 9%. כלומר התוצאות שלי יצאו יחסית דומות ותואמות את מחקרם של (1996).D. Jobber,.D O'Reilly לכן אני חושב שעדיין החוקרים יכולים להשתמש בשיטת הודעת מעקב, כשאין באפשרותם לתת תמריצים אחרים כי זה עדיין יגדיל קצת את אחוזי הסקר, יהיו תמיד אנשים שיפרשו את התזכורת הזו כי התייחסות רצינית של המראיין כלפי הנסקרים ויטו לענות על השאלון בפעם השנייה. -34-